שילוב הצד היפה של הבריאה בימי חמישי...
חברים נכבדים
הייתי רוצה לעלות נושא שמציק לי כבר מס' שבועות.
אני שמח לראות את ימי חמישי הולכים ומתפתחים, הגיוון של האנשים הוא מדהים,
השיחות מצויינות אך... לא מתיישב לי השילוב הזה עם נשים באופן פעיל.
כלומר כל עוד יש להן את ה"צד" שלהם והן באות להחכים ו"להתמוסס" מדברי החכמה שלנו אז אפשר להחליק את זה,
אבל ברגע שזה הופך להיות דיון פעיל בין שני המינים אני חושב שזה קצת יוצא מדרך ישראל סבא.
לא מרגיש לי נכון, כבר עמדו גדולים מאיתנו וידעו להזהיר מהמקומות האלו, הם גם חוו את זה על
עצמם ראו רבי עקיבא, רב עמרם רבי מאיר ועוד... בואו לא נתיימר להיות גדולים מהם או לתרץ
בתרוץ הנדוש אנחנו דור אחר...
הייתי שמח שתחשבו על זה ברצינות ולא תירו תגובות
פורסם על ידי dos fighter ב- 00:10
שלמה אמר/ה...
שלום יניב הדוס...
לפני שאני מגיב לעניין, אבקש שתענה לי בכנות: זה לא מתיישב לך עצמך בפנימיותך, או שמא זה לא מתיישב על דעת האשה?
זה בכדי שאוכל למקד יותר את דעתי בנוגע לנקודה החשובה שהעלת.
אין ספק, נושא חשוב!
25 בינואר 2010 01:52
dos fighter אמר/ה...
הדוס הלוחם בשבילך...
אני אני אני, נשים זה הבעיה שלי לא שלה!!
25 בינואר 2010 01:56
אמרי פרל אמר/ה...
אני יכול להוסיף את ההתרשמות שלי..
החיסרון וההשתוקקות המורגשת מהצד המזרחי של השולחן("הצד הנשי") היא מבחינתי מוחשית ביותר.
ונראה לי שאחד הדברים היפים שקורים בימי חמישי זה החוסר תנאי בקבלת האנשים. כלומר כל מי שחסר בליבו משהו ממה שאנו עוסקים בו במפגשים, מוזמן.
לדעתי זה משהו שצריך להשאר.
איך הלאה... איך עושים את זה... וכו'..
זה מתברר לאט לאט.
25 בינואר 2010 12:07
תומר אמר/ה...
אתה יכול להציג רעיון לפתרון מעשי?
כלומר - זוגות נשואים זה בסדר, רווקים זה בסדר, ורווקות לא טוב....
מה תכלס שורש הבעיה ואיך פותרים את זה כך שזה לא יהיה לברוח לדרך הפשוטה והקלה - לא ראיתי, לא שמעתי, לא תיקנתי.....
25 בינואר 2010 12:15
ראובן אמר/ה...
יניב,
ראשית, אתה יכול לכתוב בדיוק מה לא מרגיש לך נכון בזה שהנשים מביעות את דעתן בנושאים שאנו מדברים עליהם?
מלבד זה, נדוש או לא נדוש, ולא בקטע של התיימרות לגדולה מכל הרבנים הנזכרים בדבריך, אבל אנחנו באמת דור אחר.
מקום האישה בדור הזה, אם אתה אוהב את זה או לא, הוא שונה ממקומה של אישה בחברה של תקופת התנאים. תרצה בכך או לא, האישה התכללה עם הרבה מאד רצונות מחוץ לארבע אמות של המטבח שלה. הנשים של אז לא ידעו קרוא וכתוב, והיום הנשים ברות דעת משלהן. שונה מזו של הגברים אבל דעת משלהן. אתה לא יכול לבטל אותן באמירה יפה שהן "הצד היפה שבבריאה" ולהפוך אותן היום לבובות שתקניות שכל מקומן הוא להתמוסס בדברי החכמה שלנו.
יתרה מזאת, בשביל להגיע לתיקון שלך, תרצה בכך או לא אתה חייב להתכלל ברצונות שלהן, מנקודה שלהן. אין לך ברירה.
אם אתה מדבר על הצניעות ועל סייגים שישמרו אותנו מקלות דעת, זה מקובל וזה ראוי לדיון. אבל ממתי אין לבנות יעקב נחלה בעולמה של תורה?
בקיצור, נראה לי שראוי לנו לברר קצת יותר את המקום שמבקש להעלים את נקודת ההתמודדות.
באהבה, ראובן
25 בינואר 2010 13:40
dos fighter אמר/ה...
רבותי ןגבירותי (חחח)
פשוט שאין כוונתי לבטל את הצד הנשי בחיינו (דרך אגב ראובן, להתכלל ברצון של הנשים, הוא בלבד של אישתי! ולא של אישה אחרת חכמה וצדיקה כל שתהיה)
אני לא חושב שיש עיניין להכניס את האריה לבית שלך ולהגיד בא תתמודד! גם אם יש עיניין בלהילחם(ראו הדוס הלוחם)
דווקא זה נחמד לי (ולה) שיש נשים בצד ה"מזרחי" יש לאישתי עם מי לדבר בזמן שאני אחוז בשערפי קודש עם מלאכים. רק אני לא חושב שיש מקום להפוך את זה לקבוצות דיון משותפת לשני המינים זה לא שייך!
רוצות לבוא ולהחכים? אדרבא! נמשיך את דרכי אבותינו, אף אחד לא אומר שאם השיחה תהיה ביננו זה ממעיט מערך השיחה או מערך הנשים בארוחה.
גם רווקות זה טוב אין איפה ואיפה! רק על דרך ההתנהלות יש לי השגה!!
גם אם תגידו לי "זה הפגם" כמו ששמעתי מס' פעמים
וגם אם יש אחד או שניים ש"ביטלו" את יצרם אז השאר בטח נמצאים ברתיחת הדמים גם אם הם אומרים שלא!
וחוץ מיזה אני בעצם כבר לא יודע מה....
25 בינואר 2010 14:28
תומר אמר/ה...
הדוס הלוחם התותח!
תפרט במעשי מה מפריע..?
אם זה בסדר שהן באות ובסדר רווקות וכו'... אז אני מבין שמפריע רק ההערות שנזרקות מהצד המזרחי מידי פעם. שזו סוג של התערבות בדיון ובלמידה. זה מה שמפריעה? או אולי יותר סדר בעניין הישיבה?
שוט שוט.
25 בינואר 2010 14:36
ראובן אמר/ה...
"דרך אגב ראובן, להתכלל ברצון של הנשים, הוא בלבד של אישתי! ולא של אישה אחרת חכמה וצדיקה כל שתהיה"
הבהרה: כוונתי הייתה אך ורק לרצונות שנוגעים בקודש. אבל בתכלס, אין לי יותר מדיי הבנה בנושא זה (של ההתכללות עם הרצונות הרוחניים של הנשים דווקא). אז יכול להיות שפה אתה צודק.
25 בינואר 2010 14:44
אמרי פרל אמר/ה...
או..! רוח הקודש מתחילה לנפוח בגלי הרשת!!
האמת שרוב הזמן הנשים יושבות בשקט ומקשיבות, או מדברות בינן לבינן. ההערות המעטות שהם זורקות לתוך הדיון, ברובם דווקא רציניות וקשורות.
אני חושב שאני מבין את הקושי הפנימי בלצרף אישה ל"תחום הדיון" אך באמת צריך לבחון מה הקושי..
ובעזרת השם השדכן יצטרפו נשות-חיל לשולחננו כנשים ראויות לרווקים!
25 בינואר 2010 15:02
dos fighter אמר/ה...
נראה לי שצריך להקפיד יותר על ישיבה מסודרת,
פעם אחרונה אותי זה הביך ש... והמבין יבין
25 בינואר 2010 17:23
תומר אמר/ה...
אתם רואים... זה כל מה שמענין אותו:
"בעזרת השם השדכן יצטרפו נשות-חיל לשולחננו כנשים
ראויות לרווקים!"
זה בכלל לא העניין, ולא אמור להיות.
למצוא את בת הזוג זה גם ככה בקודש וזו מטרה שיוצאת כפועל יוצא מהרצון לדבקות, זו לא מטרה בפני עצמה.
בכלל לא. וגם לא הגדרה לימי חמישי.
בימי חמישי העניין ליצור דבקות בינינו ובין הבורא.
ואם מכך יוצא זיווג ראוי אז מה טוב, וזה יכול כמובן להגיע לזה ואפילו ראוי שזה יגיע לזה. אבל הריכוז והעניין הוא דבקות - נקודה.
מהנקודה הזו הכל יוצא טוב.
את התקווה למצוא זיווג צריך להשאיר רחוק בפנים, ולא לדאוג, הבורא יעשה את שלו ואנחנו נעשה את שלנו נתעסק בלדבוק בו.
בהקשר לזה הדיון צריך להיות. תקן אותי אם אני טועה דוס פייטר - הדיון צריך להיות מסביב לנקודה אם הנשים בימי חמישי "מפריעות" (בטח שלא מצד עצמן) למטרה הזו של דבקות.
25 בינואר 2010 17:28
תומר אמר/ה...
איפה התמונה שלך יניב אגב? אני שולח לך אותך כלוחם :) תשים אותה.
25 בינואר 2010 17:30
תומר אמר/ה...
עוד משהו - חס ושלום שאף אחד לא "יבטל" את היצר שלו.
זו תפיסה שלא קשורה לשום מסורת.
להלן קטע של הרב קוק:
"התאוה המינית כוללת בעצמותה, ובסעיפי התאות
החמריות הדמיוניות והרוחניות הכלולים בה, את החלק היסודי
מכל הנטיות כולן, אם היא עומדת באדם במצב כזה, שהרוח האצילי
שבו יוכל לעלות גם עליה להקיפה, לאחדה עם כל המון הכחות
הגשמיים והרוחניים שבאדם למטרה אחת מוסרית עליונה,
אז האחדות מתגלה בעצמותו, וגילוי האחדות האלהית
מתחזה בו בבשרו. "
כלומר קידוש היצר והשגת הקדושה באותה העוצמה של "חמימות היצר" הידועה לשימצה, זו המטרה, אם כך בוא נעשה טובה לעצמנו ולא "נבטל" את היצר.
אותו הרצון המטורף שעולה אין איתו שום בעיה.רק צריך לקדש את זה, בהקשר לבורא עולם.
ולקדש אותו זה לא אומר לפרוש ממנו. ואני בטח לא מדבר על גשמיות. כשאומרים שיצר זה דבר רע זה כמו להגיד רצון זה דבר רע.
אבל... זו התורה והשאיפה. אנחנו עדיין לא שם.
אז מה עושים?
25 בינואר 2010 18:26
ראובן אמר/ה...
יפה מאד!
25 בינואר 2010 18:33
אסף אמר/ה...
אני מסכים עם יניב שיש קלקול במקומן של הנשים בארוחות ימי חמישי. אבל אני חושב שהוא נובע גם מתפישה חילונית מקולקלת של אישה, וגם תפישה דתית מקולקלת של אישה, ומהצרימה בין שתי התפישות המקולקלות. "אישה היא כמו גבר, היא צריכה להיות תלמיד חכם". למול, "אישה צריכה לשבת בצד, לשתוק ולהיות צנועה". בשביל מי אנחנו לומדים תורה????
זה אחד הדברים שהכי מפריעים -לי- בימי חמישי, אנחנו לומדים תורה כדי להביא אור לחסרונות שיש בעולם.
שלנו, ושל אחרים.
לא כדי להתפלפל, או להיות חכמים.
25 בינואר 2010 19:15
אסף אמר/ה...
מה שניסיתי להגיד בסיום הכועס של הפוסט הקודם שלי זה מה שתומר אמר על הרצון\חיסרון\יצר. אם אנחנו מסתכלים עליו כדבר רע אנחנו שומטים את הבסיס לחיים.
ותורה שלא לשמה, שאינה תורת חיים...
25 בינואר 2010 19:25
dos fighter אמר/ה...
אסף תסביר את עצמך יותר, וכן אז מה כן? באיזה אופן הן יכולות להשתלב?
26 בינואר 2010 10:26
אסף אמר/ה...
יש את הסיפור על רבי שמעון, שהיה על סף גמר תיקון ואז שאל אותו המלאך, מה תפקיד האישה. והוא לא ידע, והלך ללמוד את התשובה אצל נשים צדקניות. אז אני מניח שתפקיד האישה במקום בו לומדים תורה, הוא ללמד אותנו, מה תפקיד האישה.
מה אתה חושב שתפקיד האישה?
אני לא חושב שאפשר להגיע למסקנה בדיון הזה בלי לענות על השאלה הזאת.
26 בינואר 2010 15:25
dos fighter אמר/ה...
יופי אסף!
בוא נסתכל על נשים צדקניות בכל הדורות ונראה איך הן נהגו במקום של לימוד תורה.
וכן אף אישה שהיא לא אישתך (ב"ה בקרוב) לא תלמד אותך מה התפקיד שלה. לא סתם האדם נקרא "פלגא גופא"(חצי גוף), "זכר ונקבה ברא את האדם" כלומר רק
עם האישה שלך ורק שלך אתה נקרא אדם ואפשר להגיע לשלמות אמיתית!
27 בינואר 2010 00:08
שלמה אמר/ה...
דיון פורה ומרתק.
כרגע שבתי מהמדבר, מת מעייפות...
מקווה להגיב מחר בבוקר.
27 בינואר 2010 01:37
תומר אמר/ה...
על הישיבה צריך להקפיד יותר, היה קצת בלאגן פעם אחרונה. ולראות איך עושים את זה בכיף ובטוב טעם ובכלל, "הלכה" מקומית עפ"י רבים כלומר צריך לראות מה כולם אומרים. ואי אפשר לדבר על זה ביום חמישי. נקוה שניר ויהונתן ואחרים יצטרפו לדיון ויתנו דעתם.
בכלל עוד לא ברור מה הקושיה, מה בדיוק הברור פה?
27 בינואר 2010 02:06
erezshako אמר/ה...
אני באמת עוד מנסה להבין את הקושייה שלכם
אני רק יכול להגיד שלי מאד נחמד, פתחתם לי עולם אחר שלא הכרתי או זכיתי להכיר
עם הצד הנשי או בלי - יאמר לזכותכם שאשריכם וכל הכבוד
הא ו...... אל תשכחו לתת חיוך : )
27 בינואר 2010 17:27
שלמה אמר/ה...
הדוס הלוחם נאלם דום ונעלם מהדיון...
יניב ידידי היקר!
שאלת השילוב הראוי בין המינים, היא שאלה נכבדה ביותר. בכל אופן, אומר בקצרה, שאם יש מקום לשילוב ראוי (ולדעתי יש מקום כזה), אזי מקום זה הוא במפגשים כמו אלו שאנו מקיימים.
האוירה הראויה מבחינת כובד הראש, רמת הדיון ונושאו, השאיפה המשותפת לדבקות רוחנית, כל אלו מאפיינים מבחינתי את השילוב הראוי.
שילוב בין נשים וגברים הוא מציאות קיימת שלא ניתן להתעלם ממנה. אם נבחר שלא לעשות זאת במקומות הראויים והנכונים, השילוב יקרה במקומות פחות ראויים.
אני לא מסכים לאמירה שקשר כלשהו בין המינים חייב להיות רק במסגרת נישואין. נישואין הם הרובד הנעלה והיחודי של הקשר, אבל המציאות מראה שהוא קיים ברמות שונות גם מחוץ לנישואין. אם זה בעבודה, בלימודים, במסחר ובשוק... איך יתאפיין קשר זה, זה כבר תלוי במעשים ובכוונות שלנו. הוא יכול להעשות בקדושה ויכול להעשות אחרת...
קבל סיפור חסידי לסיום:
חסיד התיעץ עם חבירו על כך שמחשבות על נשים טורדות אותו בתפילתו. החבר ייעץ לו לפנות לרבי ולספר על מצוקתו. בא החסיד אל הרבי והתלונן בפניו על הרהורי הנשים העולים במחשבתו ואינו יכול ליפטר מהן.
שואל אותו הרבי: "איזה עוד נשים יש בסביבה שאתה יכול לחשוב עליהם? אילנה הקופאית מהצרכניה? שולה הפקידה מהבנק? אורלי מסניף הדואר?".
יוצא החסיד מהרבי וחבירו שואל אותו אם השיחה עם הרבי הועילה, עונה החסיד "הרבי רק נתן לי רעיונות נוספים..."
מוסר השכל:
נשים תהיינה סביבנו תמיד, השאלה באיזה אופן יהיה הדו שיח עמם.
27 בינואר 2010 22:12
אמרי פרל אמר/ה...
חחחחח סיפור חזק! אמיתי בהחלט.
אכן כבר אי-אפשר לברוח. בטח לא בימיינו... כל הנותר הוא לדבוק חזק במטרה האחת. לא לשכוח אף-פעם את התכלית שלנו. ולקוות מאוד מאוד שכל כולנו נתקדש. כל פינה וכל שביב מנשמתנו. כך שאפילו באורלי מהסופר נראה את קדושתו של הבורא..
27 בינואר 2010 22:50
תומר אמר/ה...
איזה סיפור מצחיק ומובן לחלוטין. הרבי התוודה שגם הוא בוחן איזו אישה יפה ואיזו לא...
27 בינואר 2010 22:59
dos fighter אמר/ה...
שלמה לא נראה לי שנאלמתי/נעלמתי
אני מבין דבר אחר מהסיפור: שאין ברירה אז אין ברירה ועם הפקידה בבנק יהיו לי כמה מילים, אבל אם אני אזום ואזמין אותה אלי לארוחה זו מציאות אחרת שהיא לא בעל כורחי...
27 בינואר 2010 23:47
אסף אמר/ה...
אני מסכים איתך יניב, אבל זה לא אומר שאי אפשר לנהוג עם אישה שאינה אישתך על פי החוק "ואהבת לרעך כמוך". כן, אני יודע שאישה שלא רע. אבל אם אני זוכר נכון היה זה רבנו שהגיע כבר בגיל צעיר למצב בו הסתכל על אישה כעל כל אדם מבלי לחשוש מתשוקה.
27 בינואר 2010 23:49
תומר אמר/ה...
אנחנו לא מזמינים פקידות בנק בנתיים... הלואי ונגיע למדרגה שאנחנו נהוה מוקד שיעורר פקידות בנק להתענינות בבורא!!!!
28 בינואר 2010 00:01
dos fighter אמר/ה...
חחח...
הן שמה מסתתרות בכל פינה, עוקבות אחר התנועות שלך
איך אתה עובר ושב וממפקיד בידו את הכל...(חחח...)
28 בינואר 2010 00:45
שלמה אמר/ה...
אהבתי את ההגדרה "הלכה מקומית..." עושים מה שרוב האנשים רוצים וחושבים באותו המקום והזמן.
אני דווקא חושב שהקביעה לא צריכה להיעשות ע"פ הרוב אלא לפי דעת היחיד, ומספיק שאחד חושב אחרת, צריך להתחשב בדעתו. השאלה מה לעשות במקרה שהדעות מנוגדות וא"א לעקיים שניהם...?
כאן, כל אחד צריך להתפשר במשהו בכדי לקיים את הקבוצה. כך דעתי.
כלומר, ניתן להושיב את הבנות בנפרד כפי שרוצה יניב, אך מותר להם להביע את דעתם על הנושאים שבנידון כפי שחושב אמרי. למשל... זה סוג של פשרה.
31 בינואר 2010 11:28
שלמה אמר/ה...
לקיים ולא לעקיים...
31 בינואר 2010 11:28
אמרי פרל אמר/ה...
אני לא חושב שפשרות זו הדרך...
צריך להתאמץ להגיע למקום שבו נפגשים באמת. ששם כולם נמצאים במלואם, משלימים זה את זה.
אין פשרות וויתורים בתוך האמת. מה שמרגיש כפשרה זה רק עבודה על הרצון הלא מבורר עדיין, לפחות כך נראה לי מהחוויה שלי.
זה לא לפי דעת הרוב, זה לא להגיע לפשרות, זה דבקות בנקודה האמיתית שנמצאת בכל אחד (ואחת) ששם כולם נפגשים.
וההתגברות המשותפת מעל כל הקשיים, כל אחד מתגבר על הקשיים והתנאים שלו. ביחד ולחוד וביחד...
31 בינואר 2010 19:10
תומר אמר/ה...
דרך של פשרות זה סבבה רק אם אדם לא מרגיש שהוא מתפשר על הדבקות... אם יניב מרגיש שזה ממש מפריע לו זה הנשים מביעות דעה מידי פעם ז אי אפשר להתפשר על זה... וגם לא להיפך. אם זה פוגע במישהי העניין שאי אפשר להביע דעה עד כדי שזה פוגע לה באמונה, ויש מקרים כאלה אז גם זה בעיה....
31 בינואר 2010 19:40
ראובן אמר/ה...
אני מביא כאן את הדברים של אילה - אשת צביקי, שפורסמו בפוסט של "ימי חמישי ובכלל":
כתבתי את מה שכתבתי לפני שקראתי את הדיון הארוך בעניין הנשים, אני חייבת לציין שכרגע אני די במבוכה!
מה שבטוח הוא שאם הייתי רואה את הדיון קודם:
א.לא הייתי מעיזה לחשוף את דעתי ברבים בפורום הזה.
ב.זה מעלה בי הרהורים לגבי ההגעה שלי עם צביקי למפגשים בכלל ובפרט מחר.
ב.זה מעלה בי הרהורים לגבי ההגעה שלי עם צביקי למפגשים בכלל ובפרט מחר.
ג.לא נעים לבוא למפגש כשאני יודעת שהנושא הזה מאוד טעון.
ד.אני לא יכולה לשפוט אף אחד כי אני לא באמת יודעת מה הקושי של כל אחד ואחד בתחום, נראה לי שאם הנשים הנשואות יושבות ביחד בצד ומדברות ומדי פעם אומרות את דעתן זה בסדר לכל הדעות!!!
ה.נראה לי שכדי להיות הוגנים ולקבל תמונה שלמה בדיון הזה, מן הראוי לשאול את הנשים מה דעתן בנושא ולשתף אותן בהחלטות. הרי לפחות מבחינת הגברים הנשואים שלוקחים חלק במפגשים הללו יש צד של תמיכה והסכמה מצד הנשים להשתתפות בעלן במפגש.
אילה
------------------
יניב, התייחסותך...
4 בפברואר 2010 07:40
שלמה אמר/ה...
מצטרף לדעתו של ראובן:
הנושא ממש אינו טעון!!
עוד נושא לדיון על האופי אהאמור להיות ללימוד משותף של גברים ונשים. מה רצון השם בעניין?
יש אנשים החושבים שכאשר ההלימוד המשותף נעשה ברצינו ומתוך מטרה משותפת של דבקות בבורא, בהחלט שיש לו מקום.
יש מי שחושב שדיון משותף בו הנשים נוטלות חלק פעיל בשיחה ולא רק מקשיבות מהצד, אינו הדרך הראויה לבירור רוחני.
מה האמת??
מי יודע?
כל אחד מדבר מנטיית ליבו והבנתו את רצון השם בעניין.
מכיוון שכולם כולל יניב, יודעים שמטרת המפגשים הינה רוחנית אמיתית נטו, ורק מבררים בכנות ובאומץ מהי הדרך הראויה לעשות זאת. אין שום מקום למבוכה או תחושות לא נעימות.
לדעתי, כל הנשים (גם אלו שאינן מגיעות למפגשים), תומכות ורוצות בלימוד זה. אבל זה כבר נושא לדיון אחר.
("אם אם בן זוג מרגיש שרצון השם שונה ממהרצון של בן זוגו, כיצד עליו לפעול?" או האם יתכן שרצון השם יפריע לזוגיות באיזה צורה?")
נושא שפעם דיברנו עליו ואולי יש מה לרחיב.
אני מדגיש וחוזר שוב: מכיוון שכולם!! מגיעים למפגש ממקום אמיתי לבירור רצונו יתברך ודרך הדבקות בו, אין מקום למבוכה וחשש.
אגב, אני כנראה לא אגיע הערב...
4 בפברואר 2010 09:11
תומר אמר/ה...
מעולה!
הנה זה מעלה התמודדות אמיתית בפועל ולא רק בדיבורים על...
אילה - שוב מחזק את מה שהחברה פה כתבו, המפגשים בימי חמישי מגוונים מאוד מתחינת האנשים שמגיעים.
כל אחד מגיע מעולם אחר, עם השקפה קצת שונה, עם מנהגים שהוא מכיר, לכן מי שזה מפריע לו עניין מסויים אז ראוי שהעניין יעלה לברור, אותו הדבר היה יכול להיות לצד שני, שמישהו היה אומר שמפריע לו שהנשים וגברים יושבים בנפרד, וגם זה היה ראוי לברור. דבר אחד משותף לכולם, הרצון להחתבר כאיש אחד בלב אחד, ולדבוק ביחד בבורא עולם.
אגב אנחנו מחזיקים יחסית בשתי קצוות כי מגיעים לפעמים כאלה שהם לא יהודיים על פי ההלכה.
כך שהברור מאוד רחב ומשתדל להיות מקיף לכל העולמות.
הרב גווניות הזו מצריכה ארך אפיים, ויכולת קבלת האחר עם כל מה שאנחנו לא אוהבים בו.
זה קשה ולפעמים מגרד את גבול היכולת. זה חלק בלתי נפרד מהעבודה הנעשית בימי חמישי. חלק עיקרי אפילו.
שמחתי לראות את מחשבותייך ואת הרעיונות שהעלית שיש להם מקום לשאלה ולבדיקה מה עושים ואיך מתקדמים.
עיקר העניין!!!
לא לפחד כלל!!!
לא לתת לתפיסות עולם שונות להפריד ביננו.
4 בפברואר 2010 10:21
אמרי פרל אמר/ה...
בהחלט יש מה לברר.
אני בהחלט מסכים עם ראובן, על כך שההתאספות נועדה לברור ולא לטאטוא הדברים חזרה לרביצתם ושנתם הארוכה.
עד כמה שזה לא יהיה נעים, לכל אחד ומהקומות הקשים שלו.
אני דווקא מאוד שמח שרבות הנשים המגיעות ימי חמישי.
כי כמובן יש מקום לנשים, אך את מקומן הם צריכות למצוא גם-כן. אנחנו לא באים עם שום תנאי מוקדם כלשהוא חוץ מרצון משתוף לברור ודבקות. (בתאוריה לפחות..)
אז מה המקום? נצטרך למצוא, בצורה טבעית, לפי התקדמות הברור מן הסתם. מה שבטוח זה שלמרות הברורים אנחנו נפגשים, ואפילו בשבילם.
לי מאוד אחסר עם את או כל גברת אחרת תחליט לא לבוא בגלל הברור הזה.
בנוגע לשאלות עצמם.. אני גם מרגיש שאנו נוטים לעיתים לשכלתנות והתפלספות אבל מה לעשות.. כל אחד צריך לשים יד על הלב ולהרגיש את הכוונה כל פעם, לנסות לדבוק בכוונה הנכונה... מה שלא תהיה : )
בלי ספק הדיון גברי באופיו, ומן הסתם שיחות הנשים הם נשיות באופים, עד כמה אמור להיות חיבור סביב לשולחן? באיזה אופן? מפגש אחר מפגש זה מתברר.
לרוב הלימודים נימשכים עד השעות הקטנות של הלילה אך זה כבר בכמות יותר מצומצמת של אנשים. אפשר לנסות להקדים את הלימוד אם כי לרוב הדיונים שמתנהלים סביב השולחן הם בעומק לא פחות.
והדבר החשוב -האוכל!
לרוב אני ותומר מכינים את מרכז הארוחה. הבשר והתוספת המרכזית, אפשר להביא או מנה נוספת או סלט... (מקווה שאף-אחד לא יעלב אם אגיד שזה מקומם של הנשים... או שאני אמור להעלב?... ) בכל מקרה אפשר לשלוח הודעה או להתקשר ולשאול.
4 בפברואר 2010 10:25
צביקי אמר/ה...
מאוד הרגיע וחיזק אותי לקרוא את התגובות שלכם לעניין ואכן ישנה הקלה מסויימת בהרגשה שלי בנושא.
אני מאוד מצטערת על זה שאני עכשיו כ"כ קרובה לירושלים והייתי יכולה (ורוצה) לקפוץ ולהשתתף במפגש היום (שעדיין מתקיים ברגעים אלה ממש).ולמרות זאת החלטתי לא לבוא.
מלכתחילה היה נראה לי שזה לא נכון לבוא בלי צביקי(במסע ישראלי).למרות שאחרי שקראתי את כל התגובות שלכם בכל זאת התחשק לי לבוא אפילו בלעדיו (כנראה שהדוסיות בכל זאת נצחה)
מה שמאוד מושך אותי,ברצון, להיות חלק מהחבורה זה הזדהות גדולה מאוד עם מה שתומר ואמרי אמרו:
"דבר אחד משותף לכולם, הרצון להתחבר כאיש אחד בלב אחד, ולדבוק ביחד בבורא עולם."
"אנחנו לא באים עם שום תנאי מוקדם כלשהוא חוץ מרצון משתוף לברור ודבקות."
מעניין לאיזה מסקנה נגיע בסוף עם הדיון הזה, האם לנשים יש מקום להיות ממש חלק מהחבורה או שהן רק הנשים של מישהו מהחבורה? בהחלט מצריך בירור.
אמרי - מאוד חיזקת אותי במשפט הזה שאמרת:
"לי מאוד אחסר עם את או כל גברת אחרת תחליט לא לבוא בגלל הברור הזה."-
צר לי לאכזב אותך, למפגש היום רציתי ויכולתי לבוא ובאמת לא באתי רק בגלל שצביקי לא יכל להגיע ואני לא יודעת אם היה בכוחותי לבוא ולחוות את הברור הזה פנים מול פנים, עדיף אולי להתאזר בסבלנות עד שהנושא יתברר יותר או עד הפעם הבאה שאבוא עם צביקי.
בכל אופן אני מאחלת בכל ליבי שחבורה כזאת עם רצון אמיתי כ"כ לעבודה נפשית ורוחנית ודתית משותפת עם קבלה מדהימה של כל השוני והמורכבות של כל אחד ואחד מהחבורה עם דיבור מהלב הקשבה התבוננות ומחשבה עמוקה שבכל רבדי החיים, תהיה השראה והד גדול לעוד הרבה חבורות כמוכם בכל רחבי א"י. אילה
5 בפברואר 2010 00:59
תומר אמר/ה...
משמח ומרומם היה לקרוא את תגובתך.
5 בפברואר 2010 10:13
אליעזר אמר/ה...
טוב שמישהו אמר "גברי באופיו", כי באמת הייתי רוצה לדעת מה זה דיון "גברי"...
האם זה דיון שמשתמש רק בצד הימני של המוח?
אולי השאלה הייתה צריכה להיות בשביל מה ה' ברא נשים בכלל?
אהה, נזכרתי- בשביל ללדת ילדים,לא?
לא?!
אז חכה רגע....
אולי אנחנו לא שואלים את השאלה הנכונה?
השאלה לא היתה אם מותר לרקוד\לשיר\לשחות יחד בבריכה.
השאלה, תרצו או לא\ נוח לכם אם זה או לא, הינה הינה לגבי אופי הקבוצה האליטיסטית הספציפית שלנו.
העולם מלא נשים, ידידי, ולמי שלא שם לב- הם גם מדברות ומביעות דעה!
אני חושב שנשים נבראו (אני שונא את הביטוי אבל זה מה שיש לי) כדי להשלים את (צמיחתו הרוחנית של) הגברים, תוך הגעה לשלימות יחדיו.(וכן להיפך!)
עכשיו זה לא אומר שצריך להכניס נשים לישיבות של גברים. כנראה שה"הלכה" דורשת שגברים ונשים יסתובבו בנפרד, עד אשר ימצאו בן זוג בודד להתמקד בו.
אבל לא הבנתי אם השאלה שלנו היא חברתית,הלכתית או פילוסופית.
12 בפברואר 2010 09:25
